זירת המומחים הינה זירה לימודית להעמקה, למידה וסקירת השווקים והיא איננה ייעוץ השקעות או שירות איתותים. הזירה אינה מספקת איתותי קנייה או מכירה. אין בתכנים שמופיעים בזירה משום המלצה לקנות או למכור את השוק או מניות ספציפיות. סקירה זו מוגשת כאינפורמציה טכנית נוספת העושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו ואחריותו בלבד. המומחים הכותבים בזירה אינם יועצי השקעות אלא אנליסטים העוסקים בניתוח טכני וכלכלי ואין לראות בדבריהם משום עצה ו/או המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך.

אסטרטגיות יציאה – והדרך להפיק את מלוא הפוטנציאל ממגמה עולה

הבעיה המרכזית

כשבאים לתת תשובה לשאלה – מהי הדרך היעילה ביותר ליצור תשואה חיובית לאורך זמן ?

מתקבלת לעתים התשובה השגויה : ככל שנרבה בעסקאות מוצלחות כך גם התשואה לאורך זמן תלך ותגדל.

הבעיה בתשובה כזאת היא שהיא מתעלמת מאופיו של שוק ההון בכלל, וממאפייניו של המסחר בניירות ערך בפרט.

מאפיינים שחייבים לקחת בחשבון:

היעדר מגמה

רוב הזמן שוק ההון אינו נמצא במגמה ברורה – עובדה שמוצאת את "סוחרי המגמות" בבעיה חמורה.

באופן סטטיסטי ניתן לומר שמניות נמצאות במגמה ברורה (כלשהי ) לכל היותר רק כ -30% מהזמן, כאשר ביתר הזמן הגרפים של אותן מניות נמצאות או במגמת דשדוש או במגמה "מעורבת" כלומר: שהמגמה בה אינה ברורה כלל , כלומר אינה עונה על אחת משלוש הקטגוריות : עולה, יורדת, דשדוש.

הקושי הסובייקטיבי בחיזוי

בעיה נוספת היא – חוסר היכולת לחזות מה יהיה. הבעיה שלא ניתן לחזות מה יהיה נובעת בעיקר מאופיו הכאוטי של שוק ההון, ולאו דווקא מסיבות סטטיסטיות. השימוש בנוסחאות ובמושגים סטטיסטיים אינה יכולה "לנבא" את כיוונו של השוק וזאת מאחר והשוק אינו מתנהג באופן סטטיסטי.

סיבה נוספת היא שכל חיזוי נשען על "דעה" ( Opinion ) ,ולא על "עובדה" ( fact ).

ההבדל המהותי בין דעות ( opinions ) לעובדות ( facts )

דעות שונות כגון – המניה / השוק תעלה , תרד , מה יקרה לה בעתיד…הן תמיד סובייקטיביות ותלויות במתבונן.

עובדות לעומת זאת , הן תמיד חד משמעיות. הן מבוטאות בערכים מתימטיים מוחלטים כגון : שערי המניות , וערכי המתנדים והממוצעים.

לאנשים תמיד תהינה דעות שונות , מאחר ואנשים שונים באופיים , לעומת זאת עובדות תמיד תוצגנה באותו האופן וזאת בכל מערכת מסחר או ניתוח טכני. שער מניה או תוצאה של ממוצע או מתנד לא ישתנה אם נחליף תוכנה של ניתוח טכני.

חיזוי העתיד שנשען על דעות משתנה מסוחר לסוחר ומושפע מיכולתו המקצועית ,כישרונו, ומצבו המנטאלי – לפיכך חיזוי אינו יכול לשמש בסיס לקבלת החלטות לגבי העתיד.

לעומת זאת העובדות, שהם נתונים המבוטאים כמספרים מוחלטים – אינם יכולים לחזות מה יהיה הערך הבא שיחושב על סמך העבר, כל שער של מניה או ממוצע נכון רק לזמן חישובו.

תורת הכאוס

שוק ההון הינו מערכת דינאמית הכפופה לחוקי "תורת הכאוס" , הרואה בכיוון התנועה תוצאה של תהליך של "עיבוד מידע" אשר נעשה בזמן אמת וזאת על פי כללים ברורים שהתגלו ועדיין נחקרים בענף מתימטי העוסק בחקר של מערכות דינאמיות כאוטיות .

חוקים אלה הם אלה שקובעים בסופו של דבר את כיוון התנועה – התנועה עצמה אינה ניתנת אמנם לחיזוי מראש, אבל היא כן ניתנת לתיאור גרפי – שבו מתקבלים צורות גיאומטריות מיוחדות הנקראות "פרקטלים" .

גם התיאור הגרפי של מניות ומדדים – הוא בעל מבנה פרקטלי ,

המשמעות של שוק כאוטי – על שיטת הניתוח

המשמעות הנובעת מתפיסה זו היא – שעל מנת להצליח בשוק ההון – יש לקרוא את "המפה" הנכונה.

כלומר ,כאשר אנו באים לנתח ניתוח טכני גרף מסויים , עלינו לדעת איזה אלמנטים בתוך הגרף עשויים לקבוע את התנועה העתידית של המניה ומה הכיוון אליו היא אמורה לפרוץ ,וזאת מתוך הבנת עקרונות תורת הכאוס

הסיבה לקושי בחיזוי העתיד

המסקנה שנובעת מתפיסה זו היא שהקושי האמיתי בחיזוי העתיד אינו נובע מכך שהשוק אינו מתנהג על פי התפלגות סטטיסטית כלשהי ,או בשל העובדה שיש לנתח כמות אינסופית של מידע המוזרם למערכת.

הסיבה האמיתית לחוסר יכולת החיזוי נובעת מהעובדה ששוק ההון הינו סוג של "מערכת מחזורית של עיבוד מידע"

במערכת זו כל פלט הופך מייד לקלט החדש – אשר מוזרם למערכת , עובד תהליך של "עיבוד מידע זהה וקבוע ", אשר מפיק את הפלט החדש . בסיום הפלט החדש שנוצר שוב מוזרם לאותה המערכת כקלט …וחוזר חלילה.

"הפרקטל" – מידע חדש ורלוונטי

כיוון התנועה על פי תורת הכאוס מושפעת לא רק מאופי תהליך עיבוד המידע – אלא גם ממידע חדש ורלוונטי המוזן למערכת כל הזמן. כיוון התנועה יתבצע בכפוף לתהליך זה.

למשל: הפרקטל שנראה בצורת גג שחור על הנר, הוא אותו סוג של מידע חדש ורלוונטי , אשר מציין רמת התנגדות מקומית או רמת תמיכה מקומית.

הבעיה העקרונית בחישוב סיכוי/סיכון

נכונה ההנחה שככל שנרבה בעסקאות בהן הסיכון נמוך – סך ההפסדים יהיה נמוך מסך הרווחים. עובדה זו נכונה מתימטית אבל קשה ליישום מעשי .

פרדוקס הסיכוי/סיכון

השאלה שצריכה להישאל היא : אם אנו לא ידועים לחזות את העתיד – כיצד נוכל לחשב את הסיכוי שעתיד זה אכן יקרה ? כלומר שהסיכוי באמת גבוה מהסיכון?

סיכוי/סיכון – או בעיה של רווח/הפסד ?

אנו יכולים לחשב מה יהיה הרווח בכסף אם נצליח להגיע למחיר היעד, וכן אנו יכולים לחשב מה יהיה ההפסד בכסף – במידה ונצא בסטופלוס, אולם האם היחס הכספי ביניהם מעיד באמת על הסיכוי הסטטיסטי לרווח או הפסד ?

הסיכוי האמיתי להצלחה וגם הסיכון בכישלון – אינו תלוי בכמה נרוויח או נפסיד – אלא תלוי בתנאי השוק שיתפתחו וישפיעו על תנועת המחיר. אין ביניהם ובין רווח כספי או הפסד כספי מאומה. מאחר ולא ניתן לדעת מראש כיצד יתפתח השוק כך גם לא נוכל לעולם לדעת האם המניה תגיע ליעד אם לאו.

פתרון הדילמה

על מנת לפתור בעיה זו – עלינו להתרכז בעיקר במאמץ ובדרכים הנכונות – שיאפשרו לנו להישאר במגמה עולה זמן רב ככל האפשר. במלים פשוטות : יש למצות מגמות עולות או רצפים קיימים זמן רב ככל שניתן

שלבים עיקריים לצורך מיקסום הרווחים

א. זמן ההמתנה לעסקה הנכונה . להיעזר בסבלנות, ולהכין רשימות מעקב.

ב. ניהול העסקה -מציאת כללים המאפשרים להתעלם מ"איתותי יציאה" מינוריים העלולים להוציא אותנו מהעסקה בטרם עת

ג. יציאה מהעסקה – שימוש באיתותי יציאה ברורים – המצביעים שמגמת העליה בפני סיום ועלינו לממש את הרווח באופן מיידי

שלב ג' – מדוע הוא כה חשוב ?

שלב ג' הוא "כרטיס היציאה" שלנו מהעסקה מאחר והוא זה שמבשר לנו על סוף המגמה.

נכון ששלב זה גורם לנו להפסד של כסף, אולם יש לקבל אותו מאחר ורק הופעתו יכולה לבשר לנו שהמגמה מוצתה.

ניתן לראות בהפסד הכספי שנגרם בשלב ג' סוג של "דמי יציאה" אשר עלינו "לשלם" על מנת לזכות ביכולת לנצל את מלוא הפוטנציאל של מגמות.

התעלמות משלב ג' , ויציאה לפני שהמגמה מוצתה – עלולה לגרום לפספוס מלוא התשואה הפוטנציאלית הקיימת במגמות עולות, ומכאן חשיבותו של שלב זה

"הרווח נטו" מהמגמה תהיה אם כן התשואה שהושגה בשלב ב' פחות "דמי היציאה" ששולמו בשלב ג'

מרווח נטו זה יקוזזו דמי הביצוע ומס רווחי ההון המקובלים…ומכאן נוכל לשער מה הרווח נטו האמיתי.

יישום מעשי של השיטה

כיצד מבצעים זאת הלכה למעשה ?

על מנת לנתח את הגרף – על פי תורת הכאוס – רצוי ללמוד את תורתו של ביל וויליאמס העוסקת בנושא – ואשר המציא לצורך יישומה מתנדים מיוחדים

מתנד האליגטור – לצורך קביעת כיוון המגמה

מתנדי AO ו-AC לצורך מציאת המומנטום הקיים ותאוצת המומנטום.

בנוסף הוא הגה את הרעיון של מבנה "הפרקטל" כתצורה של 5 נרות הקובעים "שיא מקומי" או "שפל מקומי"

דוגמא

בתאריך 03.10.2020 – העליתי פוסט הנשען על כללי שיטת הכאוס – מניית קנון – גרף יומי

המניה פרצה את הפרקטל במומנטום גבוה – ובכיוון שבו ממוצעי האליגטור הראו שהכיוון הוא "לונג"

שלב ב' – ניהול העסקה

שלב ב' החל כאמור בשלב שבו בוצעה הקנייה והוא נמשך כל עוד לא יצאנו ממנה.

זהו שלב שבו אנו צריכים "לסנן" (להתעלם) מאיתותי מכירה "מינוריים"

לצורך כך ניתן להיעזר במתנדי אסטרטגיות היציאה : " נברשת יציאה" Chandelier Exit , ו- PSAR .

בהמשך ניתן לראות שבוצע Pullback על רמת ההתנגדות שנפרצה בתאריך 03.10.2020- הרצף היורד נשבר והמניה חזרה לעלות וזאת ללא שסגרה מתחת לרמת ההתנגדות שנפרצה. הופעת ה-pullback חיזקה את המסקנה שסינון האיתות המינורי היה מוצדק.

המצב נכון לעכשיו

לא רק שיצאנו מרמת הסיכון ההתחלתית – אלא שאף נמנענו מלצאת מהעסקה בטרם עת , דבר שעלול היה לשחוק לגמרי את התשואה שהושגה מתחילת העסקה ועד קבלת האיתות השלילי המינורי.

קנון – גרף יומי

הסיבה ל"סינון" איתות המכירה "המינורי"

הופעת נקודת PSAR מתחת קו CE הירוק – ,ואי שבירת רמת ההתנגדות שנפרצה – הביאו למסקנה שעדיף לחכות ולא לצאת מהעסקה בטרם עת

בכך "אפשרנו" ל-2 רמות הסטופלוס הנייד שנקבעים על ידי CE ו-PSAR "לעבוד" ,ובשל המרחק הרב אליהם נתנו זמן לרצף היורד להיחלש ואף להישבר .

לסיכום

לצורך יישום השיטה יש ללמוד את העקרונות עליה נשענת שיטת הניתוח הטכני על פי תורת "הכאוס" של ביל ווילאמס

וכן להכיר היטב את המתנדים PSAR ו- Chandelier Exit , וללמוד כיצד ניתן להשתמש בשניהם על אותו הגרף על מנת ל"סנן" איתותי שווא מינוריים

בהצלחה

דילוג לתוכן