"תיכננתי למכור אבל מחכה קצת, כמה זה כבר יכול עוד לרדת?", "סוף סוף היא עולה אז עכשיו למכור? אולי זה שינוי מגמה…", "אולי דווקא זה הזמן לקנות עוד, בממוצע מחיר הקנייה יהיה נמוך יותר", "מכרתי ועכשיו היא עולה! כואב הלב"…
אוסף הציטוטים שבכותרת, אמיתי לגמרי לא נגענו, מבטא את אחת הבעיות הגדולות, אולי הגדולה ביותר של משקיעים וסוחרים בבורסה. עד כדי כך שבכלכלה ההתנהגותית ניתן שם מיוחד לתופעה הזו והיא מוכנה Disposition Effect, בעברית אפקט הנטייה. זו היא הנטייה למכור נכסים או ניירות ערך רווחיים במהירות אך להמשיך ולהחזיק נכסים מפסידים בתקווה שיחול שינוי. במילים אחרות, אנחנו שומרים על ההפסדים ואת הרווחים חותכים.
מדוע זה קורה? הפסיכולוגים והכלכלנים שחקרו את התופעה, ויש אין ספור מחקרים בנושא, מספרים לנו על מספר סיבות. הטיית האופטימיות, הטייה קוגניטיבית שמייצרת אצל כולנו החלטות שגויות (לצד הרבה יתרונות) גורמת לחשוב ש"יהיה בסדר" ובזכותה אנחנו מחזיקים את העסקה המפסידה פתוחה זמן רב. מכירה בהפסד מקבעת תחושה של כישלון, התקווה אובדת סופית והכיתוב האדום "הפסד" נכנס לרשימת העסקאות הסגורות של התיק לנצח נצחים. בנקודה הזו נוסיף גם את כשל העלות השקועה, עוד מושג מעולם הכלכלה ההתנהגותית. עסקאות עם הפסד רציני הן בדר"כ כאלו שנפתחו לפני זמן רב. ככל שעובר זמן רב יותר מפתיחת העסקה, יהיה קשה יותר להיפרד ממנה. המניה הפכה ל"חברה קבועה" בתיק שלנו, אנחנו עוקבים אחריה, יודעים מה קורה איתי מידי יום או שבוע, ומגיבים רגשית לעליות ולירידות שלה.
אם הסיבות שהזכרתי כאן לא מספיקות מתווסף אליהן עקרון העדפת הסיכון בהפסד. זהו אחד העקרונות המרכזיים בתיאוריית הערך, Prospect Theory, אחת התיאוריות שזיכו את פרופ' דניאל כהנמן שהלך לעולמו ממש בחודש האחרון בפרס הנובל. עקרון זה יכול גם להסביר מדוע את העסקאות הרווחיות אנחנו סוגרים מהר מידי. על פי עיקרון העדפת הפסד בסיכון, בני האדם יעדיפו לקחת סיכון כאשר הפסד מונח על השולחן והסיכון יכול לסייע בצמצום או ביטול ההפסד. לעומת זאת כאשר מדובר ברווח ובאפשרות להגדיל אותו לצד הסיכון לאבדו, הנטייה לקחת סיכון יורדת. בניסויים המפורסמים של התופעה העמידו בפני נשאלים אפשרות לקבל פרס קבוע מראש (לדוגמא 250 דולר) לצד האפשרות להשתתף בהגרלה עם סיכוי של 25% לזכות ב-1000 דולר. רוב רובם של הנשאלים העדיפו בסיטואציה הזו לקחת את הפרס ולוותר על הסיכויים שבהגרלה. מהצד השני כאשר מדובר בקנס דומה ובאפשרות לבטל אותו בתמורה להשתתפות בהגרלה מסוכנת ש-25% מהמשתתפים בה יאלצו לשלם קנס מוגדל, כאן התגלה שאחוז המעוניינים לקחת את הסיכון ולהשתתף בהגרלה גדול יותר מהמקרה הראשון. העיקרון הזה הוא אחת הסיבות לכך שבתי המשפט לתעבורה מלאים בכאלו המנסים לבטל את קנס ה-500 ₪ שקיבלו במקום לשלם אותו ולשכוח מהסיפור.
התוצאה הסופית של כל הסלט הפסיכולוגי הזה הוא תיקי השקעות שמורכבים מעשרות עסקאות מפסידות. מלבד ההפסד האבסולוטי שיצרו הן גם פוגעות במוטיבציה ובחוסן הנפשי של הסוחר וגם תופסות הון פנוי שיכול היה לשמש לעסקאות אחרות. הפתרון המוכר והידוע לכולם הוא הסטופ לוס Stop Loss – הוראה לקטיעת ההפסד. הוראה כזו אמורה להגן עלינו מפני קטסטרופות ולמנוע מהפסדים של 5-10 אחוזים להפוך להפסדים של 50 אחוז. אין ספור מחקרים מוכיחים שלאורך זמן הוראה לקטיעת הפסד משפרת את התשואה והביצועים בתיק. גם אם המחיר הוא מפעם לפעם "פספוס" של רווח פוטנציאלי, כדאי לחסוך מעצמנו את הקטסטרופות. התרשים שמצורף כאן (מתוך מחקר שהתפרסם באתר wealthmanagement.com) מדגים את הרעיון בצורה הטובה ביותר. אם הצלחתי למנוע מעצמי את 10 הרבעונים הגרועים ביותר, אפילו אם המחיר הוא פספוס ה-10 הטובים, התשואה המצטברת עדיין גדולה יותר מאסטרטגיית Buy&Hold.
כיצד ליישם Stop Loss, בדרך מתוחכמת ויעילה שגם תצליח לשמר רווחים ולא רק לצמצם את ההפסדים? אז מלבד הוראת Stop פשוטה ומיידית שניתנת לשידור ברוב מערכות המסחר, מובאות כאן כמה אפשרויות נוספות:
יציאה בסוף התקופה – זו היא החלטה מושכלת וברורה המבוססת על STOP LOSS באחוזים אך כזו שמתייחסת רק למחיר הסגירה. במסחר קצר טווח (יומי), הבדיקה תעשה בסוף היום או לקראת סופו כאשר עדיין ניתן לשדר פקודות. במסחר ארוך טווח אפשר יש לבצע את הבדיקה והיציאה מהעסקה במית הצורך ביום המסחר האחרון של השבוע או החודש. אם הגדרתי לעצמי סטופ בגובה 5% (לדוגמא), אבצע את הבדיקה בסמוך לסגירה ואם השער המסתמן כסגירה חצה כלפי מטה את קו ההפסד שהוגדר, אבצע מכירה. היתרון בפעולה בסוף התקופה הוא גם הפחתת רעשים ומתחים במהלך היום (או השבוע) אך גם אחוזי הצלחה גבוהים יותר על פי רוב המחקרים והבדיקות היסטוריות. שימו לב לתרשים שמופיע כאן והופק באמצעות "המכונה" במערכת Stock Monkey שמבצע בדיקות היסטוריות Back Test. אפשר לראות שביצוע סטופ לוס של 5% במהלך המסחר הוביל ל-21 עסקאות ול-40% הצלחה. המתנה לסוף היום היתה גורמת ל-5 עסקאות להישאר פתוחות ומורידה את מספר העסקאות הכולל ל-16 כך שגם תשלום העמלות ירד, בנוסף לאחוזי ההצלחה והתשואה עלו באופן יפה.
יציאה במנות – הגדרת STOP LOSS מדורג. חצי מהעסקה תיסגר אם וכאשר יירשם הפסד של 5% (לדוגמא) אך החצי השני יישאר פתוח וימתין להפסד גבוה יותר (עד 10% לדוגמא). שינוי כיוון וחזרה למגמת עלייה יהפכו את חצי העסקה שנשארה רווחית. הטכניקה הזו מתאימה גם לרווחים (יציאה הדרגתית ברווח מסוים והשארת חלק מהעסקה בשוק). גם כאן היתרון הוא פסיכולוגי (פרידה הדרגתית קלה יותר לביצוע) לצד יתרונות סטטיסטיים, בעיקר בשווקים שעולים ועולים כאשר ההנחה היא שכל ירידה היא לצורך עלייה.
Trailing Stop – מומלץ להכיר את הכלי הטכני Parabolic Sar. נוסחתו מעט מורכבת אבל היא יוצרת Stop שרודף אחרי המחירים. שימו לב לגרף שמצורף כאן. הנקודות האדומות מהווה סטופ לוס שעובד יפה כדי לצמצם הפסדים, כאשר העסקה הופכת לרווחית והמניה "רצה" למעלה הופך ה- PSAR לכלי עזר שמסייע לחתוך גם את הרווחים. במערכת Stock Monkey ה-PSAR זמין ופשוט לשימוש.
איתותי יציאה מוגדרים מראש – כאן אנחנו נכנסים לעולם ומלואו ובו היציאה מהעסקה לא נעשית במחיר קבוע או באחוז מוגדר מראש אלא על פי כללי התנהגות שרק אם הם מתרחשים, יוצאת לפעול מכירה. בתפקיד זה יכול לשמש הממוצע הנע או שיטת הרצפים הנלמדים בקורסים של בורסה גרף וגם רצועות בולינגר. בגרף ה- S&P 500 שמופיע כאן אפשר לראות את המשולשים המאותתים מעבר מרצף עולה ליורד ולהפך. רוצים פרטים נוספים? היכנסו לאחד השיעורים של אייל גורביץ' בבורסה גרף >>https://study.bursagraph.co.il/courses/self-trade-stockmarket/
שתי המלצות אחרונות לסיום, הראשונה היא לא להתפתות להסתפק בתזכורת, התראה או בהחלטה עתידית. כדאי לגבש החלטה סופית וחד משמעית – כלל ברזל – לרשום אותה או אפילו לשדר אותה למערכת המסחר מראש, בלי חרטות. והמלצה השנייה – מכרתם בסטופ? הפסיקו לעקוב אחרי המניה, כי אם היא תעלה לפתע, הטעם המר שיישאר בפה רק יוצא את החשק להמשיך ולהיות שיטתי ומסודר – זה פשוט מזל נאחס וזהו.