יומני היקר – כלכלה התנהגותית במסחר בבורסה

מה כותב ג'ורג' סורוס ביומן שלו ואיך כלכלה התנהגותית יכולה לסייע לשיפור שורת הרווח בהשקעות באמצעות רשימות

תרגיל מעשי בתיק האישי

אם יש לכם יותר מ-3 דקות עבור הכתבה הזו, בואו ונעשה תרגיל מעשי. היכנסו לתיק ההשקעות שלכם וחפשו את העסקה הרווחית ביותר, פתחו את הגרף ההיסטורי שלה והתבוננו ביום בו ביצעתם את קניית המניה. האם אתם זוכרים מה הייתה הסיבה לרכישה? מה קרה שם, שבדיעבד יצר עבורכם את עסקה כה טובה. ומה לגבי הצד השני – העסקה המפסידה. בואו ניכנס אליה וננסה להיזכר מה קרה שם? מדוע נרכשה? טיפ שהתקבל מהדוד באירוע משפחתי? חציית ממוצע שהתבררה כאיתות שווא? האם היו רגעים בדרך בהם שקלתם למכור אך לא עשיתם זאת? סביר להניח שקשה עד בלתי אפשרי למצוא תשובות לשאלות האלו פשוט מפני שזה לא אנושי לזכור פרטים טכניים ונקודתיים, וודאי מבין עשרות עסקאות שמבוצעות על ידי משקיע טיפוסי בכל שנה. אבל נסו לרגע לדמיין יומן שמאפשר לבחון, לנתח, לבקר והאיר על היסטוריית ההשקעות שלכם ושל אחרים, איזה ידע עוצמתי ומדויק עבורכם טמון היה ביומן כזה.

על רשימות מעקב שמצילות חיים

מחקר שפורסם בשנת 2009 ואפשר לחבר אותו גם לתחום כלכלה התנהגותית על ידי חוקר בשם היינס ב-New England Journal of Medicine  מגלה שלפחות בתחום הרפואי, רשימות מצילות חיים. המחקר בחן ניתוחים בבית חולים וגילה שכאשר הרופאים והצוות עובדים עם רשימה של 19 נקודות שחייבים, אבל באמת חייבים, לבדוק לפני, תוך כדי ואחרי כל ניתוח, מתקבלת ירידה דרמטית בכמות התקלות. משיעור תמותה של 1.8% ו-11% ניתוחים שהסתבכו, הורידה הרשימה את התמותה ביותר מחצי ואת שיעור התסבוכות ל- 7%. כשמדובר בחיי אדם בבית החולים, בהיערכות המטוס לפני ההמראה או בייצור מכוניות כולנו מצפים שבעלי המקצוע יעבדו באופן מסודר עד רובוטי ויעמדו במיטב התקנים. אך מדוע לא לאמץ את הגישה הזו גם כשמדובר בהשקעות ובכסף שלנו?

מדוע בעצם יומן שמתעד עסקאות, סיבות, תוצאות ומחשבות יכול לשפר את הביצועים שלנו? ראשית הוא מנטרל את הטיית הראיה לאחור (hindsight bias) או החכמה בדיעבד, שני מושגים מתחום כלכלה התנהגותית. זו הטיה שקיימת עוד מימי התנ"ך וללא שיטה מסודרת לא נוכל לנטרל אותה. בני האדם חושבים בתבניות של "סיבה ותוצאה" והזיכרון האנושי תמיד ימצא סיבה לכל תוצאה. בדיעבד ברור לנו מדוע לא היה נכון להיכנס למניה כאשר הפסדנו, איפה היתה הטעות ומה לא שמנו לב. זה הרי היה ברור כי לא חיכינו להתייצבות המגמה או שהימרנו שנייה לפני שהדו"ח פורסם. מהצד השני כשזה מצליח מאוד קל להסתכל על הגרף בדיעבד ולראות ב"בירור" שהמנייה "נגעה בקו" בדיוק לפני שהתחילה לעלות. לא בטוח שבזמן אמת הקו הזה עבר בדיוק שם. רישום מסודר ומדויק ובזמן אמת של הסיבה לקנייה והסיבה למכירה יאפשר לאחר מקבץ של 20-30 עסקאות לנתח באופן מתודי את קבלת ההחלטות האישית של כל אחד ולהבין מדוע באמת קיבלתי החלטת קנייה ומה הוביל הלכה למעשה לסגירת עסקאות. לעיתים רבות התובנה תהיה אקראיות ומזל וזה בסדר גמור, עדיף להבין שאין סיבה לתוצאה מאשר להתבסס על סיבה שגויה. יש שמגדילים לעשות ומוסיפים ליומן העסקאות גם "רשימת מחשבות" או במילים יותר פשוטות היומן הופך לרשימת מעקב. גם מניות שנשקלו אך לא נקנו, טוב שייכנסו ליומן בסטטוס "מעקב בלבד" עם הסיבה מדוע הן בפנים ומה צריך היה לקרות כדי שיהפכו לעסקה אמיתית. זה נשמע הרבה עבודה אבל מצד שני בעידן האפליקציות והאקסלים בענן זו לא צריכה להיות בעיה.

יומן שיכלול גם עסקאות שלא בוצעו (מחשבות/רעיונות השקעה) יכול לעשות גם עבודת דיוק לכל מיני שיטות וכללים שכולנו מפתחים לעצמנו במשך השנים. לא פעם שמעתי הכרזות על מעניינות על אפקט ינואר (קונים בינואר מוכרים בפברואר), קנייה לאחר 5 ימי ירידות (או יותר), מכירה ניירות ביום שלפני פרסום דו"ח או אחריו וכמובן אין ספור תובנות טכניות כמו קנייה בפריצת ממוצע נע 200 ומכירה כאשר RSI או MACD (כלים מעולם ניתוח הגרפים) חוצים קו כזה או אחר. לכל אחד השיטות שלו עם מיטב הביטחון לגבי סיכויי ההצלחה. העניין הוא שגם אם ישנה שיטה או טכניקה כזו, קשה להשתחרר מהטיית האישוש (Confirmation Bias), עוד מושג מעולם הכלכלה ההתנהגותית. זו אותה הטיה שבגללה נשים בהיריון שמות לב פתאום שכולן מסביבן בהיריון. אם אני בטוח שפריצת ממוצע נע 200 מובילה למהלכי עליות מדהימים, כאשר אחפש מניות שפרצו את הממוצע סביר שהפריצות המוצלחות שזכו למהלך עליות מיד לאחר מכן, תקבלנה תשומת לב בלתי פרופורציונלית ביחס למקרים ההפוכים, העין מחפשת את מה שמאשר את המחשבה. דווקא רשימה או יומן שיכללו 20 מניות אקראיות שפרצו את הממוצע הזה (או כל טכניקה אחרת) ומעקב אחריהן במשך חודש או חודשיים יספקו תובנה אמינה ורצינית הרבה יותר מסריקת היסטורית ידנית שמושפעת מההטיה. כמובן שקיימים היום כלים אוטומטיים שמבצעים את הבדיקות האלו על מקבצי מניות רחבים, אבל בואו נודה, רובנו עדיין פותחים גרפים ומחפשים התנהגויות או מבצעים סריקות של הדו"חות הכספיים מתוך מטרה לזהות חוקיות שעובדת. במקרים כאלו היזהרו מהטיית האישוש ותנו ליומן לעשות את עבודת הסינון.

עשה ואל תעשה

ההטיה השלישית, גם היא מתחום הכלכלה ההתנהגותית, שיכולה להצטמצם בזכות הרשימה היא הטיית האופטימיות. בדרך כלל מחברים את הנטייה לאופטימיות עם "לי זה לא יקרה" שמוביל את רובנו, או את כולנו, להושיט יד לטלפון הנייד תוך כדי נסיעה או להעריך שהתזונה ואורח החיים הלא בריא שלנו יסתדרו מתי שהוא. בעולם המסחר וההשקעות שלא מתגמל אופטימיים פעלתניים יתר על המידה, דרושה רשימה של כללי עשה ואל תעשה וגם דרושה בדיקה שלהם כל פעם מחדש לפני כל עסקה או לקראת סוף יום או שבוע המסחר כשצריך להחליט אם לסגור אותן. לא משנה אם אתם סוחרים על פי נתונים פיננסיים, ניתוחים גרפיים או כל שיטה אחרת, התחילו בכתיבת רשימה קצרה – מה הם 3 התנאים שבלעדיהם לא תיכנס מניה לרשימת המעקב שלכם ו-5 הקריטריונים למעבר שלה מהרשימה לתיק. מה צריך לבדוק כל מניה שאתם מחזיקים בה כדי להחליט אם לסיים איתה את הרומן. אל תסמכו על הזיכרון אלא הצליבו את הרשימה עם המציאות בכל פעם מחדש.

ג'ורג' סורוס מדבר בספרו "האלכימיה של הפיננסים" על יומן שבו הוא מקליט את מחשבותיו בזמן אמת. הקריאה של המחשבות בפרספקטיבה של זמן הובילה אותו למסקנות מפתיעות. יש כאן משוכת עצלנות והרגלים ישנים, אם נצליח לדלג מעליהן, לשנות הרגלים ולייצר יומן עסקאות ומעקב ורשימת כללים של עשה ואל תעשה, נגדיל משמעותית את סיכויי ההצלחה ועוד יותר את היכולת להסיק מסקנות ולהבין את עצמנו כדי להשתפר.

אהבתם? מתחברים? רוצים לספר על עסקה מעניינת שלימדה אתכם דבר או שניים על ההשקעות בבורסה? כתבו אלי למייל giyora@bursagraph.co.il.