משחק מטקות עם ה-S&P

אתם השחקן הירוק, היריב משחק באדום והוא מתנהג כמו ערס: מתי פורשים?

אף אחד עוד לא פרש ממטקות, אבל בכל יום מסחר המונים מקפלים זנב ובורחים, פשוט כי הם לא הפנימו שזה טורניר.

שימו לב לנקודות שהשיג היריב – אחת לכמה זמן חטפתם. מי שחטף וברח מכר בזול הפסיד את העלייה ומי שהיסטרי ימשיך ויקנה יקר, יברח שוב בשנייה האדומה הבאה ויוסיף עוד פעולות בדרך. כך מדממים המשקיעים, בגלל עודף פעולות שגויות – הפן המסוכן של האדרנלין. יותר מדי עשייה שרובה לא נכונה.

זה מבאס לתזמן לעצמך גל אדום ברמזור, זה כואב ויקר (ומביך) להבין שבאי-עשייה של קוף היית משיג אפס טעויות ומקסימום רווח. לשבת שנייה ולחשוב מהשכל ולא מה…לב. ברור למי שמביט כעת בגרף שכל פעולה הייתה דופקת אותו. בכל נקודה כדאי להישאר בפנים. ילד בן 8 כבר יודע לקרוא גרף כזה. אז למה אנשים לא עושים זאת יותר?

כי זה משעמם להם.

כי יש כאלה שהמרדף אחר השור יותר מעניין אותם מהמנגל: אנשים מזרימים בהתלהבות פקודות בשתי ידיים כמו די-ג'יי שעושה מיקס, מאבדים טונה כסף רק על המסחר, מצליחים לאסוף את כל הירידות ולדלל יפה את הקרן. רדפת בהתלהבות? לפעמים השור מסתובב ודוחף לך את הקרן ב…לב.

תגובתיות יתר – או איך לחטוף כאפה ברחוב

הרבה אנשים שהגיבו לא נכון חטפו כאפה בחנייה, ואם היו סותמים היו ממשיכים כרגיל. הבורסה היא לפעמים ערס בחניון, ואם היא התיישבה עכשיו במקום שלא נראה לך – לרוב כדאי לך לעצור ולחשוב, כי סביר שעל תגובה תחטוף.

יש "סוחרים" שמגיבים לכל שטות. הם אולי מגדירים את עצמם כחדים, מהירי תגובה, מזהים מגמות, מעורים היטב בסביבה הבורסאית. הסיפורים שלהם מגניבים אבל הבאלאנס באדום.

קל לזהות תגובתיות יתר – הכסף פחות מעניין אותם! הם פריקים של אדרנלין ו"יום שלא עשית בו כלום" הוא יום משעמם, גם אם הוא הסתיים באחלה רווח. להעביר זמן בלי פעולות? סתם לצבור תשואות? לחסוך הוצאות? עבורם זה לא רלוונטי כי הרעיון המרכזי הוא הזרמת אדרנלין, וכל פעולה נוספת מתדלקת את האקשן. לחלק זה עובר בהתבגרות, חלק תקועים בלופ עד שנגמר הכסף.

זוכרים את הגננת?

בדיוק, זו שלימדה "מתי לא להגיב". לילדים זה קשה כי הם פועלים מהרגש, אבל סוחר נבון מפעיל את השכל ונהנה מהנגישות לידע: הכל כאן לרשותכם לטובת קבלת החלטה נכונה. לא מגיבים לכל התגרות ברחוב וכך גם בשוק ההון בתגובות יתר של קנייה, מכירה, פנטזיות על מנגנון גידור חדש שהמצאתם בזה הרגע ושכנוע עצמי בארביטראז' שלא קיים יוצרים טונות של פעולות עקרות שנותנות לכם "תחושה של שליטה" אך בפועל מחסלות את האנרגיה והחשבון. הנה הדגמה פשוטה, בלי ציור אפילו. סחרור הקורונה של הדאו שיחק בין 2,350 ל-835 וחוזר חלילה בכלום זמן. הערס משתולל? כדאי לקחת צעד אחורה, לחשוב מהשכל ולא מה…לב. ד"ש מהגננת.

מה קובע? האיכות ולא כמות הפעולות

מספר הטעויות גדל ביחס למספר הפעולות, ואחת הטעויות יכולה לרסק אתכם. אנשים נדקרו בחנייה וסוחרים עלו על מסלול להסדר חובות בגלל חוסר סבלנות + התלהבות מעצמך.

איכות הפעולות תקבע את הרווח, ולא אם הצלחתם לדחוף מלא פעולות והרגשתם היי של ילדים ב"יום משוגע של מסחר" בו מימנתם מכיסכם אחרים. הקפידו על פחות פעולות אבל מהסוג האיכותי, שנבחר לפי שיטה ולא אדרנלין: מכירה בנקודה המתאימה, מתוכננת. סוף חודש במסחר ארוך, סוף שבוע בטווח הבינוני וסוף יום בטווח הקצר.

שומרים על הקו הירוק

בחזרה לציור הפשוט של טורניר המטקות. הקו הירוק המקווקו מכוון להמשיך ולהחזיק את הפוזיציה וכל החלטה תתבצע בתום החודש הקלנדרי. לא קל?  כל החלטה אחרת במהלך החודש היתה שגויה.  לא סומך על עצמך? אל דאגה, התוכנה שלנו גם תסמן לך מתי די.

ועצה אישית מסוחר ותיק.

לפני שאתה מגיב, ברר אם נכון וכדאי להגיב. בבורסה – ובכלל. המשמעות של "לחץ" היא שיש יותר מדי כסף בפנים ואז אולי ניתן למכור חלק. בחרו עסקאות בקפידה ולפי קו מנחה של יחס נכון בין סיכוי לסיכון. אל תפחדו מטיפה מקצועיות, ממינימום אסטרטגיה: זה לא מטקות, זה יכול להיות ההבדל בין שנה עמוסת תשואות לבין בור.

ואם אתה לא יודע איך עושים את זה בדיוק, אז אולי שכדאי שפשוט תבוא ללמוד.